אמא! (Mother!, 2017)

"אמא!" הוא סרט כל כך יומרני וכל כך גרוטסקי בליטראליות ובמטאפוריות שלו, שזה מרגיש שדארן ארונופסקי רוצה בכוונה לחלק את קהל הצופים. מדובר במותחן דרמה פסיכולוגי מאוד מטאפורי מצד אחד והמצד השני יש לסרט משמעות אחת מאוד ברורה ופשטנית. ללא ספק סרט שנותן הרבה מקום לדיבורים ולמחשבות, הבעיה היא שכל הדיבורים והמחשבות האלו מאוד לא נוחים.

דארן ארונופסקי ממשיך את הקו שלו של סרטי מותחן פסיכולוגי ("ברבור שחור" 2010, "רקוויאם לחלום" 2000), אבל כאן הוא לוקח את זה לרמה אחרת לגמרי, או לפחות כך הוא רוצה שאנחנו נחשוב. האמת היא, שמאחורי העטיפה היומרנית של "אמא!" יש סרט שנוגע בעיקר (ואני אומר בעיקר כי בסופו של דבר אפשר לתת ל"אמא!" הרבה משמעויות) בנושה מאוד נדוש בצורה מאוד ברורה. כלומר, למרות ההתנשאות של ארונופסקי, בסופו של דבר, מדובר על מטאפורה אחת גדולה של משהו מאוד פשטני ובצורה מאוד ישירה.

אני יודע שג'ניפר לורנס היא אחת השחקניות הטובות בשוק היום, אבל כאן, היא לא הביאה את היכולות שלה לידי ביטוי. לא ברור אם זאת תוצאה מהבימוי של ארונופסקי או מחוסר נוחות עם הדמות שהיא גלמה, אבל היא לא הייתה טובה בסרט. חווייר ברדם, בניגוד אליה, היה מצוין. כל סצנה שהוא הופיע, כל מילה שהוא הוציא מהפה, פשוט בלעה את המסך. שאר הקאסט גם היה מצוין, אד האריס ומישל פייפר במיוחד. ממש גרמו לי להרגיש לא בנוח ולדעתי זאת הייתה המטרה.

ארונופסקי לקח בסרט החלטה מעניינת, ולדעתי נכונה. הוא לא הוסיף פס קול לסרט. אין בסרט הזה, בשום שלב, מוזיקה. אני חושב שההחלטה הזאת הייתה נכונה, כי זה נתן מקום ואוויר לצלילים אחרים משמעותיים בסרט. כמו לדוגמה, רעש העץ כל פעם שדורכים בבית. גם האפקטים היו טובים. השימוש בהם היה נכון ולא מוגזם וזה תרם לחוויית הצפייה בצורה משמעותית.

מעבר ליומרנות ולהתנשאות שיש ב"אמא!", הסרט סובל גם מבעיה לא קטנה של קצב. שלוש רבע ממנו הוא די עומד במקום ואז הוא משתגע בצורה שבאמת קשה לתאר. אני לא יכול להגיד בצורה חד משמעית ש"אמא!" הוא סרט שלא שווה צפייה. הוא סרט שאנשים מאוד יאהבו או מאוד ישנאו. אני כמו שהבנתם, יותר במחנה של השונאים, אבל אם בא לכם משהו מוזר וגרוטסקי בעטיפה שלו, אבל די פשטני בתוכן, תנו לזה הזדמנות.

תודה רבה לכם והכל בסרט!

לינק לביקורת יותר ארוכה שכתבתי לעמוד EDB: אמא!

ציון: 4/10

#ביקורת #Mother #אמא #גניפרלורנס #חוויירברדם