להעיר את המלכה (Victoria & Abdul, 2017)
- alancohen1402
- 27 בספט׳ 2017
- זמן קריאה 1 דקות
"להעיר את המלכה" הוא לא סרט המבוסס על סיפור אמיתי הדרמטי שאנחנו רגילים אליו, להפך, ברובו הוא קליל וקומי, ומצליח להיות בילוי נחמד ומעניין. מבוסס על המפגש היוצא דופן בין מלכת אנגליה, ויקטוריה, ועבדול קארים, בחור הודי צעיר שמוצא את עצמו בטירה המלכותית במקרה.
אפשר להגיד שסטיבן פרירס אוהב סרטים הקשורים לדמויות נשיות מבוגרות, "המלכה" (2006), "פלורנס פוסטר ג'נקינס" (2016), "פילומנה" (2013) ועכשיו "להעיר את המלכה". הוא עושה עבודה טובה ומצליח לעשות סרט קסום, זורם ומצחיק רוב הזמן, הבעיה העיקרית היא בשליש האחרון שלו, בו הסרט מנסה לרגש אותנו דיי בכוח. החלוקה הזאת של הסרט (שתי שליש מצחיק וזורם ושליש דרמתי ותקוע) בא לידי ביטוי גם בכתיבה שלו, בשני השלישיים הראשונים, הדיאלוגים נהדרים וזורמים ובשליש האחרון, הם יותר מדי קיטצ'ים וכבדים.
ג'ודי דנץ' מגלמת את ויקטוריה והיא הדבר הכי טוב בסרט. היא מעבירה בצורה יוצאת דופן את האופי של המלכה, קשוח ורציני, אבל טוב וצדיק. אלי פאזל, שמגלם את עבדול, הוא פונקציונלי, לא מוריד מהסרט אבל כל סצנה של שניהם ביחד, אפשר להבחין בהבדלי רמה בין יכולת המשחק שלהם. שאר הקאסט, די משעשע, זורם עם הסרט ומביא הומור.
מבחינת הפקה, הסרט ניראה מאוד מרשים. כל התלבושות, כל התחבורה, כל הבתים והבניינים, מאוד מוקפד. כמו כן, גם הנופים בסרט אדירים, מעבירים את היופי הייחודי באנגליה (חבל שלא היו צילומים יפים כאלה על הודו) ותורמים לתחושת הגדולה של האימפריה הבריטית באותה תקופה.
"להעיר את המלכה" הוא סרט תקופתי חביב ונחמד. השליש האחרון מוריד ממנו לגמרי, אבל לא הורס אותו לחלוטין, אצלי לפחות, מה שנישאר, הם הרגעים המצחיקים והקשר הקסום בין המלכה ל"מונשי" היוצא דופן שלה.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 6.5/10
Comments