פצצה אטומית (Atomic Blonde, 2017)
- alancohen1402
- 30 ביולי 2017
- זמן קריאה 2 דקות
בשנת 1989, לפני נפילת חומת ברלין, לוריין ברוטון (שרליז ת'רון), מרגלת ברמה הגבוהה ביותר בMI6, נשלחת לבירה הגרמנית כדי להפיל טבעת ריגול אכזרית שחיסלה את אחד הסוכנים מסיבות לא ידועות. היא הורתה לשתף פעולה עם ראש שלוחת ברלין דיוויד פרזיבל (ג'יימס מקאבוי) וביחד הם משחררים את כל ארסנל המיומנויות שלהם כדי לבטל איום על כל מערך המודיעין במערב.
"פצצה אטומית" הוא לא "ג'ון וויק" בגרסה נקבה, לא קרוב אפילו. מדובר בסרט ריגול במהותו, עם הרבה דיאלוגים בהתגלויות. האם זה לטובה או לרעה? במקרה הזה, לגמרי לרעה ואני אסביר למה.
בואו נתחיל מהדברים החיובים בסרט. קודם כל הסטייל שלו. אין הרבה סרטים ששמים כל כך הרבה מחשבה על הסטייל והעיצוב שלו כמו "פצצה אטומית". הסרט מצולם כמעט מונוכרומטית אבל יש בו צבעי נאון מאוד בולטים שמעמידים את הצופה בדיוק בתקופה בה הסרט מתרחש. בנוסף לכך, הפס קול של הסרט, גם מאוד שנות השמונים, נותן קצב והרגשה מאוד איחודית ומאוד מזוהה עם התקופה.
מעבר לזה, האקשן בסרט מדהים, ברמה של "הפשיטה: הגאולה" (2011) מדהים. במאי הסרט (דיוויד ליץ') היה כפיל פעלולים וזה מורגש בסצנות האלה. הוא פשוט משתמש בכל האמצעים הנכונים בזמנים הנכונים. בעיקר בסצנה אחת, one shoot של 16 דקות (או לפחות סצנה שמצולמת כone shoot), מבריקה שלא נותנת לך שנייה לנשום ולוריין הופכת מבחורה בלי שריטה עליה לאוסף של חבורות ונפיחויות. באמת, האקשן כאן יוצא דופן... הבעיה שאין מספיק ממנו.
"פצצה אטומית" מנסה להיות יותר ממה שהוא היה צריך, במקום להיות סרט אקשן מעולה, הוא ניסה להיות סרט מרגלים מתוחכם ומסובך וזה פשוט לא עבד. יש פער ענק בין האיכות של האקשן בסרט לבין הרמה הדיי נמוכה של התפתחות העלילה. הסרט לא זז בשתי שליש ממנו, באמת, יש בשעה הראשונה אולי שתי סצנות אקשן ובשליש האחרון, הוא פשוט שופך את כל הסיבוכים וההתגלויות. דבר שלא עובד, כי הצופה כבר מאוכזב, כבר לא אכפת וכל מה שהוא רוצה זה עוד קרב בין לוריין לשוטרים. אולי אם הטוויסטים האלה היו מפוזרים לאורך כל הסרט זה היה עובד יותר טוב, אבל באופן בו זה עשוי כאן, הסרט הופך פשוט למשעמם ברובו.
מעבר לזה, אין בסרט גם מספיק פיתוח דמויות. הדמות המעניינת ביותר היא פרזיבל, שמגולמת על ידי ג'יימס מקאבוי. הוא היחיד שיש לו קצת רקע, שהמניעים שלו מוסברים לפחות בקצרה. זהו, חוץ ממנו, כל שאר הדמויות, לרובת לוריין, לא מפותחים בכלל. אם זה היה סרט אקשן נטו, אולי דבר כזה יכול לעבוד, כי הסרט מלכתחילה, לא בונה על זה שהצופה יתחבר לדמות, אלא, הוא בונה על זה שהוא יהנה מהאקשן, לדוגמה "הפשיטה: הגאולה" מ2011, אבל כאן, בסרט כזה מפותל, חייבים יותר פיתוח דמות.
לסיכום, "פצצה אטומית" מצטיין בכמה מובנים אבל מאוד חסר בכמה אחרים. לדעתי הוא היה מאוד משעמם ברובו ולא מספיק אסרטיבי. שווה צפייה בגלל האקשן והסטייל שלו, אבל לא יותר מזה.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 5.5/10
Comments