הרוח במעטפת (Ghost in the Shell, 2017)

בעתיד הקרוב, מייג'ור (סקרלט ג'והנסון) היא הראשונה מסוגה: אדם שהצילו מהתרסקות נוראית ושיפרו באופן קיברנטי כדי להיות החייל המושלם, המוקדש לעצור את הפושעים המסוכנים ביותר בעולם. כאשר הטרור מגיע לרמה חדשה הכוללת את היכולת לפרוץ למוחות של אנשים ולשלוט בהם, מייג'ור היא היחידה שיכולה לעצור את זה. אבל ככל שהיא נכנסת לעולם של הפושע הקיברנטי, היא מגלה חדשות מטרידות על העבר שלה.

אז למי שלא מכיר, "הרוח במעטפת" הוא רימייק של אחד סרטי אנימה המשמעותיים שהיו עד היום, משנת 1995. אני כמובן צפיתי באנימה, בו יש עומק ואמירה ענקית על טכנולוגיה ובכלל על החיים, אבל אני אנסה להתנתק מהעובדה ולהתייחס על הסרט הזה כמשהו שעומד בפני עצמו. "למה אתה עושה את זה כאן ולא ברימייקים אחרים?" כי האנימה היה באמת לפני הרבה זמן ואני חושב שהמדיום והצופים עליהם שני הסרטים האלה מכוונים הוא בסופו של דבר... שונה. "אז תפסיק לבלבל את המוח עם הסברים ותגיד לי איך הסרט?!" הסרט, אחלה, הפתיע אותי לטובה ואני ממש מצטער שלא הלכתי לראות בקולנוע בגלל הביקורות שקראתי עליו.

בואו נתחיל מהדבר הבולט ביותר בסרט, הוויזואליות שלו. הסרט ניראה מדהים, העולם הסייבר-פונק האפל והצבעוני עשוי מושלם. הבתים, ההולוגרמות הענקים על קירות הבניינים, הרכבים העתידניים, הכל עשוי מאוד יפה, עד הפרט הכי קטן. מאוד מזכיר את "בלייד ראנרר" מ1982. מעבר לזה, יש בסרט סצנות אקשן עם אפקטים אדירים, שנותנים לסצנה מימד אחר וגוון שונה. "הרוח במעטפת" הוא מהסרטים המוזרים האלה שמשתמשים בCGI בצורה מאוד כיפית ונכונה.

מבחינת משחק, יש כאן סוגיה שלדעתי גרמה להרבה מבקרים לבקר את הסרט יתר על המידה. יש תופעה בהוליווד שנקראת "שטיפה לבנה", משמעותה הליהוק של שחקנים אמריקאים לבנים לגילום דמויות שהם, היסטורית, לא אמריקאים ולא לבנים. במקרה הזה כמובן, מדובר בסקרלט ג'והנסון וגילומה של מייג'ור, שבסרט האנימה היא כמובן אסיאתית. "אז אתה חושב שיש כאן "שטיפה לבנה?" האמת, אני חושב שכן, אבל כמו שאמרתי מקודם, אני רוצה להתייחס לסרט כסרט ולא לכלול את הדברים האלה בביקורת שאני נותן וסקר ג'ו עושה עבודה מצוינת ברול שלה כמייג'ור. היא הולכת על חוט דק בין להראות רגשות, כמו בן-אדם ללא להראות רגשות כמו טרמינייטור והיא מצליחה בצורה יוצאת דופן. גם מייקל פיט בגילומו של "קוזה" (נבל הסרט) עושה עבודה טובה מאוד, הוא קריפי, התנועות שלו מוזרות אבל מובנות והוא מצליח להעביר המון מסרים דרך המבטים שלו. שאר הדמויות, לא כל כך מפולשות, הן פונקציונליות, לא מורידות מהסרט, אבל לא מוסיפות לו.

מבחינת עלילה, הסרט דיי סטרייט-פורווארד, אבל יש בו כמה חורים שלצערי פוגעים בחוויה הכוללת. אחת הבעיות במובן הזה, היא שאנחנו לא מבינים אף פעם איך הנבל עושה את מה שהוא עושה. חסר חוקיות במהלכים שלו ואני כצופה, אף פעם לא הבנתי מה בדיוק היכולות שלו, איפה הן מתחילות ואיפה הן נגמרות וזה קצת הוציא אותי מהסרט. בעיה אחרת מאוד משמעותית היא שהסרט מתיימר לעסוק בסוגיות פילוסופיות עמוקות בין האדם למכונה אבל הוא לא הולך עם זה עד הסוף. כלומר הוא נוגע בסוגיות האלה אבל אף פעם לא מפתח אותם כמו נגיד ב"מטריקס" (1999) או ב"אקס-מכינה" (2015).

לסיכום, "הרוח במעטפת" הוא סרט מעניין, שעשוי ברמה הגבוהה ביותר שיש לקולנוע להציע. נכון, הוא לא מושלם והיה יכול להיות יותר עמוק ממה שהוא, אבל הוא לגמרי שווה צפייה במסך הכי גדול שלכם.

תודה רבה לכם והכל בסרט!

ציון: 7/10

#ביקורת #סקרלטגוהנסון #GhostintheShell #הרוחבמעטפת