כוכב הקופים: המלחמה (War for the Planet of the Apes, 2017)
- alancohen1402
- 14 ביולי 2017
- זמן קריאה 2 דקות
"כוכב הקופים: המלחמה" הוא הפרק השלישי בטרילוגיה מאוד סולידית ואמיצה בעידן הנוכחי בתעשיית הקולנוע. לאחר שני סרטים מצוינים ("כוכב הקופים: המרד", 2011 ו"כוכב הקופים: השחר", 2014) הצפיות כאן היו גבוהות מאוד, ו"המלחמה" לא איכזב. עם אפקטים ויזואליים אדירים והמון לב, "כוכב הקופים: המלחמה" הוא סגירה ראויה לסדרה המצוינת הזאת. עם זאת, כמובן, הוא לא חף מבעיות.
מאט רייבס הוא במאי הסרט והוא עושה כאן עבודה מצוינת כמו שהוא עשה ב"כוכב הקופים: השחר" ב2014. עם זאת, אני רוצה להבהיר משהו, "כוכב הקופים: המלחמה" הוא שונה מאוד מהסרט שקדם לו, הוא סרט (קצת בניגוד לשמו) שמתרכז הרבה יותר בדרמה מאשר בפעולה, כלומר, הוא ממש לא סרט מלחמה. הוא לוקח את הזמן לפלש את הדמויות המצוינות והאהובות בשלב הזה, שהכרנו בסרטים הקודמים וכשאני מדבר על דמויות, אני מתכוון לקופים. כי כל הסדרה הזאת, היא על המסע שהקופים עושים דרך העיניים של סיזר (אנדי סרקיס), סיפור ההכחדה של האנושות ברקע וכאן האומץ הגדול של היוצרים, שגורמים לנו, הצופים, להתחבר יותר עם חיות מאשר עם בני אדם ומצליחים בצורה יוצאת דופן.
סיפורו של "המלחמה" מתרחש שנתיים לאחר האירועים ב"השחר". הקופים בורחים מקולונל אכזרי (וודי הרלסון) והצבא שלו ומנסים להגן על עצמם ולמצוא מקום בעולם בו הם יוכלו לחיות בשקט. אבל כאשר סיזר, מנהיג הקופים, עובר טרגדיה שאין כמותה, הסיפור משתנה. הוא יוצא למסע נקמה נגד הקולונל האימפריאליסטי שגרם לכאב הכל כך גדול הזה, למרות שזה נגד העקרונות בהם הוא דגל כל חייו.
במסע, סיזר ושלושה חברים, מגלים שעולם האנשים הוא יותר מסובך ממה שהם יכלו לדמיין ושבני האנוש יעשו הכל כדי לשרוד ולהמשיך להיות הגזע הנבחר בכדור הארץ. אפילו אם זה כרוך בלהרוג אחד את השני.
מבחינת משחק, אנדי סרקיס מביא לנו בפעם השלישית התגלמות יוצאת דופן של סיזר, ואפשר להגיד בלי צל של ספק שהוא שייך לקבוצת רוברט דאוני/איירון-מן, יו ג'קמן/וולברין. בשונה מהסרטים הקודמים, יש ב"המלחמה" דמות שמגולמת על ידי סטיב זאן, שהוא אתנחתא קומית מצוינת ומוסיפה לסרט הרבה חן. וודי הרלסון עושה עבודה טובה בדמות של הקולונל, אבל הייתי רוצה שהוא יבלוט יותר, כלומר, הרגשתי שהרבה שחקנים היו יכולים לעשות את אותה דמות באותה צורה.
מבחינת אפקטים הסרט פשוט פלא טכנולוגי. הקופים על המסך אמיתיים בצורה יוצאת דופן, בתנועות שלהם, במבטים שלהם, השיער בשלג, בגשם, הכל עשוי ברמה הגבוהה ביותר שהקולנוע יכול להציע. פס קול הסרט, שהולחן על ידי מייקל ג'יאקינו, גם הוא חלק חשוב בסרט מכיוון שיש הרבה רגעים בהם הקופים מדברים בסימנים והמוסיקה מוסיפה רגש לסצנות האלה. כמו כן, יש בסרט הזה הרבה סצנות מרגשות וג'יאקינו מצליח לעלות את ההתרגשות שלנו לרמה אחרת עם הפס קול ברקע.
הבעיה העיקרית שלי עם "כוכב הקופים: המלחמה" היא שיש בו יותר מדי צירופי מקרים שמופיעים בפתאומיות ובאופן בלתי צפוי, המספקים לגיבורים שלנו פיתרון מאולץ במצבים מסובכים. העובדה הזאת פגעה בחוויה שלי בצורה משמעותית כי זה לא מתאים לסדרה הזאת. לא מתאים לסרט השלישי בסדרה לחפש קיצורי דרך בפתרונות שלו. הסרט לוקח את הזמן כדי שנבין מה קורה, מה המניעים של כל דמות, בלי כמעט אקספוזיציה ואז, הוא ממציא פתרונות משום מקום.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
אני משאיר לכם כאן קישור לביקורת יותר ארוכה שכתבתי לאתר אידיבי: http://www.edb.co.il/blog/archives/21295
ציון: 7/10
Comments