מכורים לזהב (Gold, 2017)
- alancohen1402
- 14 ביוני 2017
- זמן קריאה 2 דקות
קני וולש (מת'יו מקונוהיי) הוא איש עסקים כושל שחולם על התעשרות מהירה על ידי זהב. בעקבות חלום, הוא יוצא למסע עם הגאולוג מייק אקוסטה (אדגר רמירז) בג'ונגל האינדונזי המסוכן במטרה להגשים את החלום הזוהר.
מת'יו מקונוהיי לא מוריד רגל מהגז וממשיך עם ההופעות הענקיות והמחויבות הקיצונית שלו. אי-אפשר להוריד את העיניים ממנו לאורך כל ה120 דקות של הסרט. הוא עם קרחת, עם כרס, שיניים עקומות והוא עדיין אחד השחקנים הכריזמטיים בשוק. המשחק שלו כאן מעולה, כל כך מעולה שאי-אפשר להתחבר לדמות שהוא משחק (קני וולש).
קני וולש מוצג בסרט בצורה כזאת שאני לא יכולתי להתרגש מההישגים שלו, מהנפילות שלו, מהתגובות שלו. הוא בן-אדם שלא הייתי רוצה לידי אף פעם וכאן אחת הבעיות של "מכורים לזהב", כי אם אני לא יכול להתחבר לדמות בכלל, אז החוויה שלי בסרט היא ניטרלית, כלומר, שום רגש לא עובר דרכי (חוץ מתדהמה על איך מת'יו מקונוהיי ניראה ועל המשחק שלו).
מבחינה עלילתית, הסרט רץ, אבל לא מרגיש לא מחובר. הסרט יודע מה הוא רוצה להציג ועושה זאת באופן מוצלח. מדובר בסיפור מסובך שהבמאי סטיבן גייגן ("סוריאנה" 2005) מצליח לסדר באופן ברור לצופים, לא דבר פשוט לעשות.
עוד בעיה גדולה בסרט (שמתעצמת בגלל החוסר עניין כלפי הדמות הראשית) היא האורך שלו. יש הרבה סצנות שהיו יכולות להיות יותר קצרות, הרבה קלוזאפים על מקונוהיי מיותרים והסוף... הסוף כאן הוא ברמת " שר הטבעות שובו של המלך". הוא פשוט לא נגמר, וממשיך, ועוד סצנה ועוד ניסיון של טוויסט ועוד כוס וויסקי ועוד סיגריה. העובדה הזאת מחלישה כל כך את התגלית/ות בסרט בצורה משמעותית (אם בכלל הגעתם לשלב הזה עם עניין כלשהו).
לסיכום, יש ל"מכורים לזהב" מעט מה להציע מעבר לטרנספורמציה אדירה ומשחק מעולה של מקונוהיי. משעמם וארוך, לא הצליח לייצר עניין אצלי בשום שלב.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 5/10
Comments