שוקולד (Chocolat, 2000)
- alancohen1402
- 4 באפר׳ 2017
- זמן קריאה 2 דקות
כאשר בחורה מסתורית בשם ויאן (ז'ולייט בינוש) מגיעה עם הילדה שלה לעיר צרפתית שלווה בחורף 1959, איש לא יכול היה לדמיין את ההשפעה שתהיה לה ולבתה הנמרצת על הקהילה המושרשת במסורת. מהר מאוד ויאן פותחת חנות שוקולד יוצאת דופן בה היא מספקת ללקוחות שלה רק את הקונכייה הנכונה. היכולת שלה לעשות זאת משכנעת את תושבי הכפר לשחרר את עצמם לפיתוי.
שוקולד הפתיע אותי. השיווק שלו קצת מטעה בכמה מובנים. קודם כל זה הסרט של ז'ולייט בינוש, לא ג'וני דפ. הוא דמות משנית, דמות חמודה ומעניינת, אבל משנית. שנית, הסרט משווק כסיפור אהבה והוא ממש לא, הוא קומדיה עם הרבה ביקורת על חברות שמרניות וסגורות. אבל לא קומדיה כמו שאנחנו מכירים היום, מדובר בסרט שלוקח אותך לעולם אחר לגמרי, לעולם יותר פשוט, לעולם יותר מתוק!.
כן, אין מילה יותר טובה להגדיר את שוקולד מהמילה "מתוק". הסרט הוא סוג של אגדה נחמדה ופשוטה שעושה לך חשק לאכול מתוקים. הבמאי לאסה הלסטרום מצליח בצורה יוצאת דופן להכניס אותנו לעולם של מיתוס וקסם, אבל לא פנטסטי בגדול, אלא עולם קטן בגודל של עיירה קטנה בה כולם מכירים את כולם. הוא מוכיח לנו שלא צריך יותר גדול מזה כדי לעשות סרט טוב ומאוד חמוד.
כמובן, הסרט לא יוצא דופן במשחק שלו או בתחכום שלו. הוא מאוד "סטרייט פרווארד" וזה בסדר. הוא לא מנסה להיות משהו אחר ממה שהוא, משהו קטן וטוב.
הבעיה העיקרית של הסרט היא הצפיות שלו. 30 דקות אל תוך הסרט וכבר הבנתי לאן הוא הולך ואיך הוא יגמר, ותאמינו לי אני לא חזן. שוקולד היה מרוויח מהפתעה אחת או שניים, וחוסר העניין הזה גורם לסרט לפעמים להיות קצת משעמם. כמו כן יש גם כמה דמויות שלקחו אותן היישר מסרט מצויר, טיפה יותר עומק בתחכום כאן גם היה עוזר לדעתי.
לסיכום, שוקולד הוא סוג סרט שכבר לא עושים. סרט קטן, חמוד ומתוק, שמעביר ביקורת בצורה רכה ויפה. בלי גרנדיוזיות ובלי שיגעון גדלות.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 8/10
Comentarios