היפה והחיה (Beauty and the Beast, 2017)
- alancohen1402
- 28 במרץ 2017
- זמן קריאה 2 דקות
"היפה והחיה" הוא מספר את סיפור התאהבותם של בל (אמה וואטסון), בחורה מבריקה, יפה ועצמאית, והחיה (דן סטיבנס), כאשר החיה כולא את בל בטירתו ותוך כדי הם לומדים להכיר אחד את השניה. למרות פחדיה, בל מתיידדת עם הצוות הקסום של הטירה ולומדת להביט מעבר לגבולות החיצוניים של החיה ולהבין את הלב הנדיב והנשמה של הנסיך האמיתי הכלוא בתוכו.
"היפה והחיה" הוא רימייק של הסרט המצוייר בעל אותו השם שיצא בשנת 1991 והופק על ידי דיסני גם. באותה התקופה (1991) היפה והחיה היה סרט פורץ דרך, לא רק בגלל הגרנדיוזיות של סרט אנימציה שכזה, אלה בגלל שבפעם הראשונה בהיסטוריה של הקולנוע סרט אנימציה היה מועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. הגרסה הנוכחית (2017) נלחמת לשנות כמה שפחות ולהדבק למקור והתוצר הסופי הוא סרט כמעט זהה. אם זאת נשאלת השאלה, האם העולם היה צריך סרט live action של היפה והחיה? התשובה היא לא. האם אפשר ליהנות ממנו? התשובה היא חד משמעית כן.
יש הרבה מה לאהוב ב"היפה והחיה", מבחינת ההפקה בעיקר. הסרט עשוי מושלם, עד הפרט האחרון, כל התלבושות, הבתים, הטירה של החיה וכמובן הדמויות. ניכר קצת חידושים בעיצוב, וזה טוב בכדי לעדכן קצת את הדמויות, אבל החידושים לא מספיק גדולים בכדי לשנות אותם. אפילו התספורות של השחקנים, ממש כמו במקור.
השירים... השירים שם. זה מאוד מגניב לראות אנשים חיים רוקדים וזזים בקצב של בל אבל משהו בטיימינג שלהם, בהרבה מקרים, הרגיש קצת "מלאכותי". אפילו שיר הסרט "היפה והחיה" היה חלש באימפקט שלו. הוא לא ריגש אותי כמו ב1991 ולמרות שידעתי שזה בא, ציפיתי שהוא ירגש אותי, גם אם זה רק בגלל הנוסטלגיה שבי.
נוסטלגיה... נוסטלגיה היא הסיבה שבגללה אנחנו צריכים לאהוב את הסרט הזה. הוא כל כך דומה למקור שזה מה שנשאר לו. אל תבינו אותי לא נכון, נוסטלגיה זה נחמד ואפשר לאהוב סרט על בסיס נוסטלגיה בלבד. הבעיה היא ש"היפה והחיה" לא תמיד מצליח, כי מעט התוספות והשינוים שהכניסו בסרט (ויש באמת מעט) מרגישים לא במקום, כאילו נאלצו בכוח להכניסם. הם לא אורגניים וזה קצת הוציא אותי מהסרט ומהנוסטלגיה.
מעבר לזה, אני אישית חושב שאם אתה עושה רימייק, אתה צריך להביא משהו חדש לשולחן. חזון חדש, טוויסט בעלילה חדש... משהו עסיסי, לא תוספת של שתים וחצי שירים, שגם הם מיותרים. אם אתה לא מביא את הדבר החדש הזה אז אנחנו מדברים על חיקוי ולא רימייק. אפשר בתפיסה חדשה להעביר משהו נוסטלגי וחדשני בו זמנית.
לסיכום, היפה והחיה הוא סרט שמשחק, באופן כמעט בלעדי, על נוסטלגיה. הוא מצליח לרוב אבל לא תמיד. עשוי מושלם, אבל יותר מדי דומה למקור. מקווה שלסרטים הבאים של דיסני יהיה תפיסה וחיים משל עצמם.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 6/10
Comments