לוגאן (Logan, 2017)

השנה היא 2029 והמוטנטים כמעט נעלמו מהעולם. לוגאן (יו ג'קמן) שותה את ימיו בבידוד ועובד כנהג לימוזינה כדי לעזור ולטפל בפרופסור אקס המזדקן (פטריק סטיוארט), הסובל ממחלה מוחית שגורמת לו להתקפים. אבל הניסיון של לוגאן להיות בשקט ולחיות את חייו באינרציה מסתיימות כאשר אישה מסתורית מופיעה עם בקשה דחופה: שלוגאן ילווה ילדה מאוד מיוחדת למקום מבטחים.

כשראיתי את הטריילר הראשון של לוגאן, עם ה-Cover של השיר "Hurt" בביצועו של ג'וני קאש, מאוד התלהבתי, אבל ישר אמרתי לעצמי שגם הטריילר של "יחידת המתאבדים" היה מעולה והסרט... לא כל כך. אז הורדתי צפיות, אחרי הכל, שתי הסרטים הקודמים של וולברין לא היו משהו... בכלל.

חברים, לוגאן הוא כל מה שציפיתם לו מהטריילר ואפילו יותר.

קודם כל ללא ספק ההופעות של וולברין ופרופסור אקס הם הכי טובות שהיו עד עכשיו. יו ג'קמן מביא את כל הניסיון האין סופי שלו על הדמות ומוסיף לזה את החופש להביא דרמה לשולחן. הוא מעביר באופן מושלם את העייפות ואת החוסר תקווה של לוגאן. הוא גורם לנו לחוש יחד עם לוגאן את תחושת היאוש מהחיים והרצון לחדול מהרפתקאות, רק להבעיר את הזמן. פטריק סטוארט, בהופעה שבכיף יכולה להיות מועמד לפרסים בעתיד. הוא מגלם פרופסור אקס שונה, חולה ולא יציב, די הפוך ממה שאנחנו רגילים לראות ממנו.

אבל זה לא נגמר רק בשני שחקנים ענקיים. דפני קין, שמגלמת את "לורה", קרוב לוודאי שתהיה הפתעת השנה. שתבינו, רוב הסרט היא לא מוציאה מילה מהפה, אבל כל דבר שהיא רוצה להעביר, כל רגש, כל כוונה, היא מעבירה חלק מאוד. המבטים, ההבעות פנים והתנועות גוף... קשה לאמין שהיא ילדה ולא שחקנית עם שנים של נסיון.

כמובן שהמשחק הענק בסרט הזה יוצא החוצה בגלל העלילה הקשוחה והמחוספסת שנותנת מקום לביטוי הזה. החוסר תקווה והעייפות כל כך מורגשים בסרט. הדמויות הסחוטות שראו כל כך הרבה דם, כל כך הרבה מוות בחיים שלהם. כי זה באמת כמו שלוגאן אומר "בחיים האמיתים, אנשים מתים!". תוסיפו לכל הריגושים האלה את האהבה שלאורך 17 שנה פיתחנו כלפי הדמויות האלה ויש לכם מתכון להתרגשות מטורפת.

לוגן הוא לא סרט קומיקס מבחינתי, הוא מערבון/דרמה עמוק ומחוספס. הוכחה לכך היא הסרט "שיין" שפרופסור אקס רואה עם לורה והוא מוקד התייחסות בסרט בכלל. אפילו האקשן בסרט מעביר את האפרוריות הזאת, לא מתייפייף ומכוסה בדם, כמו שבאמת זה היה נראה אם בן-אדם עם טפרים היו מחסל אנשים.

יש שתי דברים קטנים יחסית שלא עבדו כל כך בסרט. הדבר הראשון היא שיש בסרט מחלה שלא מוסברת כל כך טוב. אני לא אומר שאני רוצה אקספוזיציה, אבל עוד איזה רמז כדי שנבין יותר טוב למה הדבר הזה קורה. הדבר השני הוא הנבל בסרט. הוא לא רע והוא פונקציונלי ברמה שזה לא מוריד מהסרט, בכלל, אבל הוא לא מספיק מפותח מבחינתי.

לסיכום, לוגאן הוא סרט מצוין, קרוב למושלם אפילו. הוא כל מה שציפיתי ממנו ויותר, הוא ריגש אותי, הוא תסכל אותי, הוא העציב אותי והוא שימח אותי. אי אפשר להיכנס אליו בלי להתייחס לזה שהוא הסרט האחרון שיו ג'קמן יגלם את הגיבור האהוב הזה והאהבה ואכפתיות שפתחנו לאורך 17 שנה כלפי הדמויות האלה. ולוגאן לוקח את הר הרגשות האלה ומפוצץ אותו לגורמים. תלכו לראות, אפילו עם אתם לא חובבי סרטי קומיקס, זה סרט טוב, בלי קשר לשום ז'אנר, פשוט סרט מצוין.

תודה רבה יוג'קמן, תודה רבה פטריק סטיוארט, תודה רבה לכם והכל בסרט!

ציון: 9/10

#ביקורת #2016 #לוגאן #יוגקמן #פטריקסטיוארט