האור בין האוקיינוסים (The Light Between the Oceans, 2016)
- alancohen1402
- 18 בינו׳ 2017
- זמן קריאה 2 דקות
האור בין האוקיינוסים הוא סרט שמבוסס על רב מכר של מ. ל. סטדמן. בסרט אנחנו מלווים את טום שרבורן (מייקל פסבנדר), חייל משוחרר צעיר שלוקח על עצמו להיות שומר המגדלאור, הנמצא על אי בודד באוסטרליה. מידי פעם מגיע טום לעיר הקרובה (קרובה משמעותה שיט של כמה שעות בסירה) וכך הוא מכיר את איזבל גרייסמארק (אליסיה ויקנדר), בחורה אנרגטית ונלהבת. השנים מתאהבים, מתחתנים ועוברים להתגורר על האי הבודד. הבעיות מתחילות כאשר הם מגלים שלא יוכלו להביא ילדים משל עצמם לעולם. החיים של השניים הופכים לאפורים ועצובים עד שהם מוציאים גופה של גבר ולצידו תינוקת בוכיה, בתוך סירה מסתורית על החוף באי. כעבור כמה שנים השניים מכירים את האנה (רייצ'ל וייז), שאיבדה את בעלה ואת בתה בהתאמה לזמן בו מצאו את התינוקת וכאן החיים של טום ואיזבל משתנים לתמיד.
אני רוצה להתחיל את הביקורת הפעם, עם המשחק בסרט. המשחק הוא מעולה, באמת, כל שחקן כאן מעביר את הרגשות ואת התחושות שלו באופן מצוין ומאוד אמין. לא מפתיע אם אתם שואלים אותי, שלושת השחקנים הראשיים כאן (מייקל פסבנדר, אליסיה ויקנדר ורייצ'ל וייז) רווי מועמדויות ופרסים. כמובן שלדעתי החלק הראשון של הסרט, עם מייקל פסבנדר בפוקוס, הוא החלק שעובד הכי טוב בסרט. סיפור בדידות וטראומת מלחמה מרגש שהשחקן הגרמני מגיש ללא רבב.
אבל המשחק הוא לא מספיק לצערי להציל את הסרט משעמום אחד גדול. דרק סיאנפרנס הסתמך יותר מדי על השחקנים ועל הצילומים המרהיבים ולא דאג לעשות אדפטציה מעניינת של רב המכר. כל חלק בסרט הוא יותר מדי ארוך ויותר מדי דרמטי. יש בסרט כל כך הרבה סצנות מרגשות, שבאמצע הסרט אתה פשוט מפסיק להתרגש ומתחיל להסתכל על השעון.
במערכה השלישית, אתה נמצא כבר במחשבות אחרות ובמקום אחר. חושב מה לעשות כשהסרט יסתיים ולאן יוצאים לאכול אחרי זה. למרות הניסיון של השחקנים להשאיר אותך איתם, אי אפשר להיות מחובר לצילום יפה ומשחק טוב, צריך גם סיפור רצוף ומלוכד.
לסיכום, האור שבין האוקיינוסים הוא יותר מדי דרמטי, יותר מדי יפה, עם משחק יותר מדי טוב לסיפור הארוך והמשעמם שלו.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 5/10
