רכבת לבוסאן (Train to Busan, 2016)

ברכבת לבוסאן, אנחנו מלווים קבוצה של נוסעים בדרכם לבוסאן, כאשר בזמן הנסיעה שלהם, מתפרצת מחלה ויראלית. קבוצת הנוסעים נאבקים כדי לשרוד על הרכבת ולהגיע לתחנה הסופית בחיים. כאשר הם מאמינים, שבבוסאן יש תקווה.

כשאני מדבר על העובדה שאין דבר כזה "נושא מאוס" מעכשיו, הדוגמאות שלי יהיו "המפגש" (2016) ורכבת לבוסאן. המפגש לוקח את הז’אנר של "פלישת חייזרים" לדבר מאוד שונה ממה שאנחנו מכירים. כאשר רכבת לבוסאן, נישאר עדיין בקונספט של "מתקפת זומבים" כמו שאנחנו מכירים, אבל בצורה כל כך קריאטיבית ועם כל כך הרבה מסרים מעבר ל"לברוח מההולכים המתים" שהוא ראוי לשבח... לשבח גדול.

בואו נתחיל עם המתח של הסרט. הוא פשוט לא עוצר, כל הסרט הידיים שלי הזיעו. חלק גדול מהמתח שאני כצופה חוויתי, הוא תוצאה מאכפתיות כלפי הדמויות. יואן סנג-הו (במאי הסרט) עושה עבודה מצוינת בהצגה של הדמויות ובבניה שלהם. הטיימינג שלו מושלם בנושא הזה, מאוד ברור כאן מתי ולמה כל דמות מופיעה, מאוד ברור מה התפקיד של כל דמות. אני כצופה לא יכולתי לא להתחבר לכוכבים שלנו כאן, סצנה אחר סצנה הייתי איתם.

מעבר לזה הקריאטיביות בה הבמאי גורם לנו להיות מפוחדים או לחוצים היא יוצאת מן-הכלל. יש כאן אלמנטים או תכונות של הזומבים שראיתי בפעם הראשונה בחיים שלי, והם משרתים את הסרט באופן מושלם. העובדה שיש קבוצת אנשים בנסיעה בתוך רכבת, כאשר כל ההתפרצות של המחלה הוויראלית מתרחשת בחוץ, הוא רעיון גאוני.

בואו נלך יותר רחוק, כשאני אומר בפסקה הפותחת שיש לסרט הזה הרבה מה להגיד מעבר ל"לברוח מההולכים המתים" אני מתכוון לזה. יש ברכבת לבוסאן אמירה גדולה על ההתנהגות של בני-אדם במצבים קיצונים, על אכפתיות הדדית, על הערכים של בני-אדם בתקופתנו ועוד. יתרה מכך, האמירות האלה בסרט לא פחות חשובות מהזומבים עצמם ודווקא הדברים האלה הם הדברים שגרמו לי להתרגש בסרט... כן התרגשתי בסרט קוריאני על זומבים... על סף דמעות.

שני דברים שליליים בעיקר יש לי להגיד על הסרט הזה. קודם כל, למרות הקריאטיביות שלו, הוא לא מצליח לברוח לגמרי מהקלישאות של הז'אנר. לדעתי זאת החלטה מכוונת, אני אישית, הייתי שמח שהוא יהיה רחוק יותר מהסרטים אליהם אנחנו כבר רגילים. מעבר לזה, היו כמה סצנות בהן התכונות של הזומבים נראו לי קצת מאולצות, כלומר, שהם שירתו את התסריט ובגלל זה התכונות האלה קיימות. לא בגלל שזאת החוקיות הנקבעת בעולם שהסרט מציג לנו.

לסיכום, רכבת לבוסאן הוא פיצוץ של סרט. לחץ, פחד, עצב ואהבה הכל תוך שעתיים שעוברות באמת כמו דקה. אל תתנו לעובדה שזה סרט קוריאני וזה מוזר, לעצור אותכם מלראות אותו, הוא שווה כל דקה.

תודה רבה לכם והכל בסרט!

ציון: 8/10

#ביקורת #TraintoBusan #רכב #רכבלבוסאן