המעון של מיס פרגרין לילדים משונים (Miss Peregrine’s Home for Peculiar Children, 2016)
- alancohen1402
- 21 בדצמ׳ 2016
- זמן קריאה 2 דקות
כשג'ייק (אסא באטרפילד) מגלה רמזים לתעלומה שחובקת עולמות וזמנים שונים, הוא מוצא מקום קסום המכונה המעון של מיס פרגרין לילדים משונים. אבל המסתורין והסכנה גדלים כאשר הוא מתחיל להכיר את תושבי המעון ולומד על הכוחות המיוחדים שלהם... ושל האויבים שלהם. בסופו של דבר, ג'ייק מגלה שרק הייחודיות שלו יכולה להציל את חבריו החדשים.
המעון של מיס פרגרין הוא סרט טיפוסי של טים ברטון. דמויות מוזרים שנעים בין ידידותיים לילדים למפחידים ומטרידים וסיפור שמתמקד בחריגים בחברה. כמובן וכרגיל אצל הבמאי אקסצנטרי, הדמויות סופר יצירתיים ומעניינים סה"כ אבל ההצגה של הסיפור כאן, בעייתית. אני ארחיב: הסיפור חמוד, מעניין ומרגש אבל הוא מוצג בצורה לא מרגשת ולא מעניינת. זה ניראה כאילו הסרט מרוכז במגניבות של הדמויות והסיפור הוא משני, הפוך ממה שצריך להיות בעשייה קולנועית.
אסא באטרפילד הוא טוב בסרט, אפשר להגיד שרק הוא וסמואל ל. ג'קסון באו באמת לשחק כי אווה גרין לא הייתה קרובה להיות השחקנית הנפלאה שאנחנו מכירים מסרטים כמו "קזינו רויאל" או "חוש מושלם", היא נראתה עייפה, לא היה בא לה להשקיע. שאר הילדים הם פונקציונליים מספיק חוץ מ"אנוך", הוא היה מעצבן, גם כשלא היה צורך.
כמובן שיש מה לאהוב במעון של מיס פרגרין. כמו שאמרתי בהתחלה הסיפור הוא באמת מקסים, וקל מאוד להתחבר לגיבור שלנו. כמו כן, גם הילדים מקסימים ובאמת משונים, הסרט מצליח לגרום לצופה לאהוב אותם, רק לא מספיק. כמו כן הנבל בסרט הוא טוב (ומפחיד... מאוד מפחיד), אתה ישר יכול להבין את המניע שלו ולשנוא אותו. בכלל הסרט עושה עבודה טובה בהגדרה של הדמויות, כל מי שצריך להיות אהוב, הוא אהוב (חוץ מ"אנוך" הוא מעצבן) וכל מי שצריך להיות שנוא, הוא שנוא.
לסיכום, המעון של מיס פרגרין לילדים משונים הוא סרט בינוני, שדואג יותר מדי להיות מוזר וחריג, ופחות מדי להיות סרט שמספר סיפור בצורה רציפה ונעימה.
תודה רבה לכם והכל בסרט!
ציון: 5/10
Comments