אימפריום (Imperium 2016)

נייט פוסטר (דניאל רדקליף), הוא סוכן FBI צעיר ואידאליסטי. הוא עובר מתפקיד אנליסט לסוכן סמוי בעקבות הקישורים החברתיים שלו, המתאימים למשימה מאוד מורכבת: להפיל ארגון טרור בעל דעות ימניות קיצוניות, נאו-נצים. בביצוע המשימה הוא חייב להתמודד עם האתגר של קבלת זהות חדשה תוך כדי שמירת הערכים האמיתיים שלו וכל זה עמוק בעולם התחתון והמסוכן של העליונות הלבנה.

אימפריום מבוסס על החוויות של מייק גארמן, סוכן FBI לשעבר, שבילה 12 שנים כסוכן סמוי בקבוצות נאו-נצים. העובדה הזאת נותנת לסרט יותר ערך, אם זאת סרט הוא סרט והחוויה שהייתה לי בסרט הזה היא של משהו שהיה יכול להיות מלחץ ועמוק, אבל הוא לא.

דניאל רדקליף הוא שחקן מצוין, (למי שחושב אחרת, בבקשה תראו "איש האולר") אבל כאן הוא לא הקסט הנכון. זה מרגיש כאילו לא היה לו נוח עם התפקיד וזה ישפיע על המשחק שלו כאן שלפי דעתי הוא לא יותר מבסדר. זאת בעיה ענקית, כי בסרטים כאלה, של סוכנים סמויים, השחקן הראשי חייב להבהיר את התחושות שלו בצורה הכי טובה שיש, קחו לדוגמה את ליאו דיקפריו ב"השתולים" או את קיאנו ריבס ב"נקודת שבירה", אתה נורא מזדהה עם הדמויות, מרגיש את הלחץ שלהם, נלחץ מהסיטואציות ודניאל רדקליף פשוט לא יצליח להבהיר את התחושה הזאת.

כמו כן, הסרט עצמו הוא לא מותח, אין תחושה של פחד על ביטחון נייט בשום שלב, אפילו יש סצנה שממש מנסה להלחיץ את הצופים, אבל היא ממש לא מצליחה. כאן הפספוס של הסרט, הוא מרגיש הרבה יותר מבזק אינפורמטיבי מאשר סרט שאמור להיות מותח מאוד.

כמובן שיש כאן גם דברים טובים, הנושא הוא מעניין מאוד וכמעט נשכח בקולנוע. אחרי כל כך הרבה סרטים בהם האסלאם הקיצוני הוא האויב, זה נחמד לשנות קצת. לא רק זה, אלה לפתוח את העיניים על האיום הממשי הזה. אימפריום עושה עבודה טובה בלהראות לך, שפנאטיות מתבטא בהרבה צורות, שהצעיר הפנקיסט יכול להיות פנאטי והשכן השקט יכול להיות פנאטי.

לסיכום, אימפריום הוא סרט מעניין אבל תפל, הוא לא מעביר את התחושות שהוא צריך להבהיר, ממליץ אם אין לכם מה לעשות בבית.

תודה רבה לכם והכל בסרט!

ציון: 7.5/10

#ביקורת #Imperium #אימפריום #דניאלרדקליף