ללכת בדרכך (Me Before You 2016)

ללכת בדרכך מבוסס על ספר של ג'וג'ו מויס באותו שם. אמיליה קלארק מגלמת את לואיזה קלארק (אותו שם משפחה לשחקנית ולדמות... לא יודעה למה בעצם חשוב לציין את זה), נערה המתגוררת בעיירה קטנה באנגליה, בלי כיוון מיוחד בחיים, מאוד יצירתית ונוצצת. לאחר שש שנים בבית קפה לואיזה מפוטרת ומתקשה למצוא עבודה ולעזור להורים שלה, עד שמשרד כוח אדם שולח אותה לראיון בבית של אחת המשפחות האשירות באזור, כדי לטפל בוויל טריינור (סאם קלאפלין), בחור צעיר שלאחר תאונה נישאר נכה על כיסה גלגלים.

אמיליה קלארק יפתיע אותי לטובה, לא שחשבתי שהיא שחקנית לא טובה אבל לגמרי הנחתי שיהיה לה מאוד קשה לצאת מהדמות של חאליסי (לא כל כך יצליחה בשליחות קטלנית) וטעיתי...ובגדול. לואיזה היא ההפך הגמור מחאליסי, בחורה נרגשת ומרגשת, פצצת אנרגיה והומור עם נגיעות של געונות מבוזבזת, ואמיליה קלארק מגלמת אותה מצויין, מיד אתה שוכח ממלכת הדרקונים.

הכימיה בינה לבין סאם קלאפלין היא מחשמלת, הקשר בינהם והצורה בה הוא מוצג היא פשוט טובה, בהדרגה, בלי קפיצות, בזהירות וברגש וזה יותר ממה שאני יכול להגיד על הרבה סרטי אהבה. אני קניתי את הקשר הזה, התרגשתי עם הגבות האקספרסיביות של אמיליה קלארק והבנתי את וויל והאחלטות שלו.

לצד כל הטוב הזה, הסרט עדיין נופל בלא מעט קלישאות ועובד תחת נוסחה מוכרת מדי, בחורה צנוע שפוגשת את הנסיך החתיך והאשיר, מתאהבים וחיים לנצך מאושרים. נכון בסרט יש אלמנט אחד או שנים שמנסים לארחיק אותנו מאותה נוסכה, אבל זה לא מספיקי. הסרט עדיין שם, בנוסכה שחוזרת על עצמה יותר מדי פעמים ולי, קצת נמעס ממנה.

לסיכום, ללכת בדרכך מומלץ, היתי רוצה יותר עומץ בתסרית שלו, אבל הוא עדיין מרגש, המשחק בו הוא טוב, הדמויות והקשר בינהם מוצגים בצורה נכונה, עם סבלנות, בלי לרוץ, וזה נותן לצופה את האוויר שהוא צריך כדי להתחבר לדמויות ובסופו של דבר, חיבור זה כל משאתה צריך כדי להנות מהסרט הזה.

תודה רבה לכם והכל בסרט!

ציון: 7/10

#ביקורת #ללכתבדרכך #MeBeforeYou #אמיליהקלארק